תמלול כשובר סטראוטיפים

מסקנות שהגעתי אליהן בעקבות שיחה עם המתמללת שלנו. במהלך הריאיון המתמללת סיפרה לי על מקרה שממחיש את התנהגותם של בני אדם כלפי קבוצות מיעוט בחברה. סיפור זה מציג עד כמה אנשים נרתעים ממה שאינו מוכר להם ולפעמים אף סולדים ממנו.

היא סיפרה על עבודתה עם סטודנט כבד שמיעה שהייתה מתמללת לו את מהלכי השיעור באוניברסיטה. באותה עבודה פנו אליה סטודנטים נוספים מהשיעור שביקשו לקבל את התמלול, אף שהם אינם אלו שהזמינו את שירותיה. וכך היא מספרת: "בהתחלה הייתי נותנת (את התמלול), ואחרי זה הבנתי שזה לא שלי. אני צריכה לשאול את בן האדם כבד השמיעה, אתה מסכים לתת את זה או לא? אז אמרתי להם תלכו, תשאלו, הנה הוא לידי. הוא המנהל שלי, ככה אני אומרת, תשאלו אותו, ויש אנשים שנרתעים מלבוא לשאול. הם חושבים איך הם יפנו אליו, איך ישאלו אותו, איך? והוא בן אדם, פשוט בן אדם רגיל. אני בכוונה עושה את זה. אני לא עונה בשבילם. אתם רוצים? הנה יש פה בן אדם, תשאלו אותו. אז מה אם נוח לכם לפנות אליי? זה לא אני פה. אני פה הכלי. התמלול הוא שלו והוא יחליט אם הוא נותן לכם או לא." לא יכולתי שלא לכאוב למשמע הדברים. עולמם של כבדי השמיעה נגלה לנגד עייני כקשה מאוד מבחינה חברתית על לא עוול בכפם.

בהמשך היא סיפרה: "לפעמים (אנשים) מסתכלים כאילו זה יצורים מעולם אחר, וכשאתה עובד עם אנשים, אתה רואה שזה אנשים כמו כולנו. אתה אפילו שוכח לפעמים שהם כבדי שמיעה. זה אנשים." והיא מוסיפה על עצמה: "אתה לומד שאנשים זה אנשים, לא משנה אם יש להם מוגבלות, אין להם מוגבלות, זה מאוד משנה את נקודת המבט." ואני לא יכולתי שלא לחייך. עצם ההיכרות עם כבדי השמיעה שינתה את הפרספקטיבה שלה עליהם. הם אינם הגורם הזר, האחר, הם כמונו - היא למדה.

אך מאין נובעת תופעה זו שאנו קוראים לה סטריאוטיפ?

סטריאוטיפים זו תופעה נפוצה מאוד, כולנו מאמינים בסטריאוטיפים על קבוצות חברתיות שאנחנו מכירים - כמו מגדר, לאום, מקצוע, נטייה מינית וכו'. גם אם בפועל איננו מודעים לכך. הרעיון בסטריאוטיפ זה שאנחנו מתייחסים לחברי קבוצה לא כאינדיבידואלים בעלי מאפיינים שונים זה מזה, אלא כבעלי מאפיינים של הקבוצה שאליה הם משתייכים. אנחנו מלבישים על הפרט את האמונות והציפיות שיש לנו לגבי הקבוצה שאליה הוא משתייך.

איך סטריאוטיפים נוצרים ומשתמרים?

יש כמה גורמים שנחקרים ומזוהים כמעורבים בייצור ובשימור של סטריאוטיפים:

1. גורמים סוציואקונומיים: השפעות תרבותיות, למידה, חשיפה למדיה. החשיבה הסטריאוטיפית מושפעת מגורמים סביבתיים, כמו ההקשר התרבותי שאנשים חיים בו. אנשים רואים את ההתייחסות ואת הדעות על קבוצות שונות מסביבם ורואים בזה דוגמה.

2. גורמים כלכליים: קונפליקטים ותחרות על משאבים מוגבלים, יחסי כוחות בין קבוצות שונות. כאשר אין מספיק משאבים לשתי קבוצות מתחרות המצב יוצר חיכוכים בשל חוסר האונים, כך נוצר מצב של סטריאוטיפים כלפי הקבוצה השנייה המגביר את היחס השלילי כלפיה.

3. גורמים מוטיבציוניים: אנחנו יודעים שמניע חשוב ליצירת סטריאוטיפים אצל אנשים הוא תפיסה עצמית חיובית, והיא מושפעת מאוד מהקבוצות החברתיות שאנחנו משתייכים אליהן, מהזהות הקבוצתית שלנו. כדי להרגיש טוב עם עצמנו נאדיר הרבה פעמים לא רק את עצמנו אלא גם את הקבוצה שאנחנו משתייכים אליה, וכחלק מההאדרה של הקבוצה שלנו אנחנו גם עושים הערכת חסר של הקבוצה השנייה, כלומר מוצאים בקבוצה השנייה משהו שלילי, מורידים מערכה בעינינו.

4. תהליכים קוגניטיביים: ההבניה שלנו של העולם, הדרך שבה אנו תופסים את העולם סביבנו, היא דרך התייחסות לקטגוריות, לקבוצות. מתייחסים לעולם על ידי סיווגים, הקבצות וקטגוריות. זה מנגנון שעוזר להסתגלות והוא יעיל מאוד כי קשה לנו להתייחס לכל גירוי וגירוי בצורה נפרדת, וכשאנחנו תופסים אובייקט - בייחוד חדש ולא מוכר - בעצם זה שאנחנו משייכים אותו לקטגוריה מסוימת אנחנו חוסכים לעצמנו זמן, משאבים ואנרגיה, כי כבר יש לנו ידע לגבי האובייקט מבלי שחקרנו אותו לעומק על המאפיינים הייחודיים שלו. אבל כמובן זה גם מביא להרבה טעויות, כי לא כל פריט שמשתייך לקטגוריה מסוימת באמת מאופיין ככה - אנחנו מתעלמים ממידע שיכול להיות שונה ומייחוד של אותו פריט או אדם.

עם זאת, לו היה ביכולתנו לחשוף את ילדינו לכמה שיותר אוכלוסיות מגוונות תוך כדי חוויות טובות עם אוכלוסיות אלו נזכה להתוות להם תחושה חיובית בקשר לאוכלוסיות אלו. על פי תאוריות בפסיכולוגיה חברתית אחת הדרכים להפחתת סטראוטיפים בנוגע לקבוצות היא ליצור אינטראקציות יומיומיות עימן. כשפוגשים באופן קבוע אנשים מקבוצה מסוימת יש נטייה לראות בהם אינדיבידואלים בעלי מאפיינים שונים, ולא כחלק מקבוצה בלבד או מייצגים שלה. עם זאת יש לסייג אמירה זו בכך שלא כל המפגשים בין קבוצות תורמים להפחתת הסטריאוטיפים, ועל כן יש תנאים שתורמים ביעילות המפגש בין הקבוצות להפחתת סטריאוטיפים –

- סטטוס שווה לקבוצות - במפגש עם כבד שמיעה או בעל מוגבלות אחרת עלינו לדאוג שנהיה שווים באמצעים ובהזדמנויות כך שלא נרגיש עליונות על חברי הקבוצה. המתמללת יכולה ליצור ההזדמנויות שוות ולגשר על הפערים בהבנה שיש לכבד השמיעה על ידי התמלול שמחליף את חוויית השמיעה ובו היא מנגישה לכבד השמיעה את כל מה שמתרחש, כדי שלא יפספס דבר ממה שחבריו השומעים חווים; ולגרום לכך שכבדי שמיעה ואלו שאינם כבדי שמיעה יהיו במעמד שווה, וקבוצה אחת לא תרגיש עליונות על האחרת. דבר זה יתרום לאינטראקציה מועילה שתפחית סטריאוטיפים.

- מטרה משותפת - אם לכבדי השמיעה ולסטודנטים שאינם כבדי שמיעה מטרה משותפת, שהיא להצליח בקורס והם יכולים לעזור זה לזה להשגת המטרה, הסטריאוטיפים ביניהם יפחתו. במקרה שלנו אם כבד השמיעה יוכל לסייע לשאר הסטודנטים בכך שיספק להם את התמלול שהמתמללת ביצעה עבורו וכך לכולם יהיה סיכום של החומר ויהיה להם קל יותר ללמוד - הסטריאוטיפ ייחלש, שכן עליהם לפעול למטרה משותפת. המתמללת בעצם יוצרת מצב שבו כבד השמיעה הוא שעוזר לחברו לכיתה, ובכך הסטודנט יראה את כבד השמיעה כגורם ששותף להשגת המטרה ועוזר לו להגיע אליה ולא את המתמללת.

- נורמות חברתיות תורמות לקשר בין קבוצתי - אם נדבר על כבדי שמיעה בהקשר שלילי, ההרגשה כלפיהם תהפוך לשלילית. כלומר אם הנורמה בסביבתנו תהיה להתייחס לכבד השמיעה כאל אדם שאינו מסוגל ליצור אינטראקציות בעצמו ולתקשר עם הסטודנטים שהם חבריו לכיתה, נגרום לכך ששאר האנשים סביבנו יאמינו בכך גם כן ויחשבו על כבדי שמיעה כדבר שלילי - קבוצה שאינה מסוגלת ליצור אינטראקציות חברתיות ואינה מסוגלת למעשה לתת מעצמה לחברה, אנשים שאינם יכולים לספק את התמלול בעצמם, אינם יכולים לדבר עם חבריהם כך שלמעשה אינם יכולים ללמוד עימם אחרי ההרצאה וכו'. כיוון שהמתמללת נתנה לסטודנטים לדבר עם כבד השמיעה היא עזרה ליצור נורמה חדשה וחיובית שלפיה כבד השמיעה מסוגל לתקשר בעצמו עם חבריו. נשבר הסטריאוטיפ שאינטראקציה דרך גורם שלישי הפועל באופן אקטיבי היא המוצא היחיד באינטראקציה עם כבדי שמיעה. כעת כבד השמיעה הוא אינדיבידואל שנמצא ביחסי גומלין עם סביבתו ואף יכול לתרום את חלקו.

- עידוד קשרים של אחד על אחד בין קבוצות - עידוד קשרים בין פרטים משתי קבוצות יכול להפחית סטריאוטיפים גם כן. ברגע שייווצר קשר בין סטודנט שרוצה את הסיכום לבין סטודנט כבד שמיעה שלו סיפקו את התמלול, בעידודה של המתמללת, ניתן יהיה לשבור סטריאוטיפים, שכן הסטודנט שאינו כבד שמיעה ילמד להכיר את כבד השמיעה כאינדיבידואל בעל ערכים, דעות ותחומי עניין ולא כמייצג של קבוצת כבדי השמיעה בלבד. אינטראקציה זו שהיא קצרה וחסרת חשיבות כביכול יכולה לספק מידע רב שיעזור לבסס את את התבדלותו ואת ייחודייתו של הסטודנט כבד השמיעה: המילים שבחר להשתמש בהן בשיחה, עצם ההחלטה אם לספק את התמלול או לא וכו'.

מהידוע לנו ממחקרים ב-25 מדינות שונות שכאשר רוב התנאים שציינו מתקיימים ישנה ירידה בשיעור הדעות הקדומות והסטריאוטיפים בין חברי קבוצות שונות.

ניתן לראות כי בהתייחסותה של המתמללת לסיטואציה בצורה הולמת היא שברה סטריאוטיפים.

בעצם זה שהמתמללת גרמה לסטודנטים שאינם כבדי שמיעה ליצור אינטראקציה עם הסטודנט כבד השמיעה, היא נתנה להם להבין שהוא אדם רגיל ומוגבלותו איננה עיקר הווייתו. המתמללת עשתה זאת על ידי דוגמה אישית בכך שהיא הראתה כיצד על הסטודנטים האחרים להתייחס לכבד השמיעה, וזו גרמה לשיח בין הסטודנטים שאינם כבדי שמיעה לכבד השמיעה שבו הסטודנטים למדו שהוא אינדיבידואל ולא רק חלק מקבוצה. המתמללת אף יצרה מטרה משותפת - להצליח בקורס בעזרת התמלול שמשמש גם כסיכום, והמתמללת אף עזרה בשבירת הסטריאוטיפים בעצם ההנגשה שהיא מבצעת בתמלול, וזו תורמת ליצירת הזדמנויות ותנאים שווים לכבדי השמיעה ולסטודנטים שאינם כבדי שמיעה, ובכך לא יראו בו בעל מעמד אחר או שונה מהם ולא יסתכלו עליו כזר, אחר ובעמדה פחותה מהם. המתמללת דאגה לתת שירות מתאים מבלי להתערב באינטראקציות של כבד השמיעה עם סביבתו אלא אך ורק להנגיש את סביבתו כדי להקל את הבנתו.

על כן, ניתן להגיד שבחברתנו ישנם מתמללים רבים ששמים דגש על אינטגרציה בין כבד השמיעה לסביבתו ועוזרים לו להתגבר על הקושי השמיעתי, מבלי להתערב באינטראקציות היומיומיות הקורות סביבו, כי התערבות כזו עלולה לגרוע מעצמאותו של כבד השמיעה. החברה שלנו מעלה על הנס את שילוב האינדיבידואל בחברתו ונותנת את הכלים שנדרשים לכבדי השמיעה להשתלב בתחומי החיים השונים: תמלול הרצאות ובזמן האחרון בעקבות סגר הקורונה עברנו למתכונת של תמלול בזום, תמלול באנגלית להרצאות וכנסים באנגלית, תמלול משפטי לדיון בבית משפט וגם תמלול ראיות לבית משפט, תמלול הקלטות שונות, למשל הרצאות באוניברסיטה, תמלול ראיונות או תמלול כתוביות לסרטונים וסרטים שונים כהנגשה לכבדי שמיעה. מזמין השקלוט יכול להיות כבד שמיעה או בעל חברה שרוצה להנגיש את הסרטונים שלו. אנו שמחים להשתתף בהנגשת העולם לכבדי שמיעה ודואגים כי כל לקוח שלנו יקבל את המתמלל שמתאים לו ולצרכיו. חברתנו רואה בשירותיה דרך חיים, ועל כן כל המתמללים שלנו ניחנים בשירותיות, יחס אישי ומודעות גבוהה לסביבתם.

מקורות:

Gilovich, T., Keltner, D., Chen, S., & Nisbett, R. E. (2016). Social Psychology. New York, NY: W. W. Norton & Company (4th Edition). )

מאת : נטלי ברונשטיין