מתי אפשר להשתמש בגוגל טרנסלייט ומתי צריך מתרגם? גוגל טרנסלייט וכלים אחרים לתרגום אונליין, כמו מיקרוסופט בינג טרנסלייטור ומילון מורפיקס, הם כבר מזמן כלי עזר רגילים ושגורים בכל בית. הם זמינים תמיד, גם אם לא אמינים תמיד. מתי כדאי להשתמש בהם ומתי כדאי להשתמש במתרגם?
זה תלוי קודם כל בסוג הטקסט ובשפה. האם מתרגמים מעברית לאנגלית, מאנגלית לעברית או אולי לערבית או לשפה אחרת לגמרי? סטודנט שקורא מאמר באנגלית וצריך עזרה בהבנה של מילה או של כמה משפטים – האופציה האינטרנטית נוחה ומהירה יותר עבורו מאשר לבדוק במילון מודפס, והיום היא טובה יותר מאשר בעבר. גם גוגל טרנסלייט וגם מילון מורפיקס, שהיום מתרגם גם משפטים וקטעים קצרים בחסות בינג טרנסלייטור, יספקו הגדרות טובות. כך גם במייל שנשלח אליכם, אם יש ספק בנוגע למשמעות של מילה או משפט שכתובים בו, אפשר להשתמש בכלים אלו. גם אם קיבלתם טקסט ארוך בשפה זרה כלשהי, אנגלית, ערבית או שפה אחרת כלשהי ואתם צריכים רק לדעת מה הרעיון הכללי בו, אפשר להשתמש בגוגל טרנסלייט.

אלא שבמקרה זה התרגום לא יהיה מדויק. השפה יכולה להכיל טעויות, וחמור מכל - גוגל טרנסלייט לא מבין הקשרים. אם תנסו, למשל, לבדוק איך מתרגמים דרכו "קינוח פרווה" תקבלו fur dessert – זה, ובכן, לא נשמע מאד מעורר תיאבון. גוגל לא הבין שהתכוונתם ל-Parve dessert. גם עם שגיאות הקלדה או רווחים מיותרים כלי תרגום אונליין לא ידע להתמודד, ויכול להפיק תרגום משונה מאוד. כשצריך לתרגם טקסט מלא, ולא מספיק רק לדעת באופן כללי מה כתוב בו – למשל, תקציר הדוקטורט שלך שעבדת עליו קשה מאוד, אתר האינטרנט של העסק שלך או מסמכים רשמיים כאלה ואחרים – תעודות נישואים או דיפלומות וגיליונות ציונים לקראת מעבר לחו"ל לרילוקיישן או לפוסט-דוקטורט, או תעודת פטירה (שלא תצטרכו) – במקרים כאלה כבר צריך תרגום אנושי. מתי צריך מתרגם ומתי אפשר לתרגם לבד? אם אתם דוברי עברית אבל האנגלית שלכם טובה אפשר לנסות לתרגם מעברית לאנגלית לבד. אבל אם מדובר בטקסט ארוך שהאחידות בו חשובה, או אם חשוב שיהיה מדויק וכתוב נכון – כבר כדאי להיעזר באיש מקצוע. סטודנטים לתואר ראשון יכולים לקרוא או לתרגם לעצמם מאמרים לעבודה שהם כותבים, אבל כדאי להביא בחשבון שנדרש המון זמן. סטודנטים שעובדים במשרה מלאה מעדיפים לפעמים לשלם לאיש מקצוע שיחסוך להם את הזמן הזה ויאפשר להתרכז בלכתוב את העבודה. תלמידי דוקטורט נדרשים לתרגם את התקציר ואת שמות הפרקים ולפעמים גם חלק מהדוקטורט מעברית לאנגלית לצורך פרסום בכתב עת מקצועי. הדיוק במקרים האלה חשוב וגם חשוב שהכתיבה תהיה נכונה מבחינת הדקדוק והתחביר ושתהיה שוטפת. חשבו על עבודה שעוסקת בסיקור תקשורתי בישראל של ענייני אקטואליה. כמה קל להתבלבל ולשכוח ש"אקטואליה" היא באנגלית “current affairs” ולכתוב בטעות שהסיקור הוא בענייני “actual”, כלומר "ממשי". במקרה של מחקר אקדמי בהיקף גדול, אפילו אם אנגלית היא שפת האם, עדיף להיעזר באיש מקצוע, לעריכה לפחות, אם לא לכל התרגום. וטיפ קטן: עבודות מחקר כאלה כדאי לשלוח לעריכה לשונית גם בעברית. בעלי עסקים רוצים לפעמים לתרגם את האתר או את האפליקציה שלהם מעברית לאנגלית, או לתרגם את תיאור המוצרים או תקנון השימוש ותעודות האחריות כדי לפנות לשוק הבינלאומי או לשוק התיירות. במקרים כאלה כדאי מאוד לפנות לאנשי מקצוע המתמחים בתרגום שיווקי ובתרגום אתרים. כאן רהיטות השפה חיונית. טעויות בתפריט של מסעדה או בעמוד הראשי של האתר יוצרות רושם לא מקצועי ויכולות להבריח לקוחות. אם בעלים של חנות תכשיטים אונליין, למשל, ישתמשו בגוגל טרנסלייט במקום באיש מקצוע, יכול להיות שלא ישימו לב ש"תכשיט כסף" הפך ל-Silver jewel בעוד "תכשיט זהב" הוא Gold jewelry. לא רק הטעות תציק פה ללקוחות – בגלל חוסר האחידות נראה כאילו כמה אנשים שונים כתבו את הטקסטים באתר, וזה פוגע באמינות ויכול לגרום ללקוחות לעזוב ולחפש מוכר אחר. בנוסף, יש גם מקרים שבהם צריך לתרגם מסמכים שונים לצרכים רשמיים, למשל כשצריך לתרגם תיק מסמכים שלם כדי להוציא דרכון זר. אז כבר חיוני להיעזר במתרגם, ופה גם זה לא יספיק. כדי שהרשות הממשלתית שאמורה לקבל את המסמכים האלו תסכים לקבל אותם, צריך בדרך כלל להחתים ולאשר שהתרגום נאמן למקור. תרגום נאמן למקור, אפוסטיל ואישור נוטריוני כל חברת תרגום יכולה להנפיק אישור שהתרגום נאמן למקור. אבל עבור תרגומים של מסמכים ממשלתיים לצרכים רשמיים כמו קבלת ויזה זה לא מספיק. מסמכים כאלה צריך לרוב לאשר על ידי אפוסטיל ואישור נוטריוני. אפוסטיל היא חותמת שתפקידה לאשר שהמסמך שהונפק הוא מקורי, הופק על ידי הרשות הרשמית המוסמכת לכך והתרגום שלו זהה למקור, ולכן המסמך יהיה תקף גם במדינת היעד. אישור נוטריוני הוא אישור שמנפיק נוטריון, שהוא עורך דין שהוסמך לאמת ולאשר מסמכים משפטיים. הנוטריון בודק את התרגום ומאשר בחתימה ובחותמת שהתרגום נאמן למקור. על הנוטריון כמובן להיות רשום במדינת ישראל, והוא נושא באחריות לטעויות בתרגום. שימו לב שנוטריון חייב לקבל לידיו את המסמכים המקוריים, לא צילומים ולא סריקות, אחרת לא יוכל לאשר שהם מקוריים. אישור נוטריוני צריך לפעמים לא רק במסמכים ממשלתיים. גם תרגום של חוזה מול חברה או עובד בחו"ל, או מסמכים של חברה שרוצה להתחיל לפעול בחו"ל צריכים לעתים לקבל חותמת. אישור נוטריוני תקף רק במדינות החתומות על אמנת האפוסטיל, אמנת האג. אם צריך לתרגם מסמך לשפה של מדינה שאינה חתומה על האמנה, התהליך קצת שונה ומסובך יותר. חברת התרגום או הנוטריון יוכלו לבדוק אם המדינה חברה באמנה ולהנחות אתכם בהתאם מה צריך התהליך לכלול. איך בוחרים מתרגם?

בארץ ניתן לעבוד ישירות מול מתרגם, או לפנות לחברת תרגום. למתרגמים רבים יש אתר ובו הם מפרטים את השירותים שהם מציעים. רבים מהם נמצאים גם בפייסבוק וסביר שחבריכם יוכלו להמליץ על מישהו או מישהי. אפשר גם לבדוק באתרים כמו Fiverr או Upwork – יש שם הרבה מתרגמים מצוינים שיכולים לתרגם מסמכים במהירות ובצורה מדויקת. מתרגם לרוב יגבה מחיר נמוך יותר מחברה, אבל לפעמים הלו"ז שלו יתעכב קצת, אם הוא בדיוק בחופשה או עובד על פרויקט גדול אחר. אבל אם לוח הזמנים לא דוחק וקיבלתם עליו המלצה – זה פתרון מצוין. אבל מתרגם יחיד לרוב יתרגם רק משפה אחת או שתיים ולפעמים צריך שפות נוספות. רוב המתרגמים מתרגמים מאנגלית לעברית, אבל הרבה פעמים צריך לתרגם מסמך דווקא מעברית לאנגלית או לשפות אחרות – ספרדית, גרמנית או ערבית. מתרגם יחיד גם לא יכול לבדוק את עצמו ולהוציא לעצמו אישור שהתרגום נאמן למקור, ואם יש הרבה חומר שצריך לתרגם, זה גם יכול לקחת לו או לה לא מעט זמן. מתי כדאי לפנות לחברת תרגום? חברת תרגום לרוב תגבה קצת יותר, אבל בתמורה תיתן גם שירות של עריכה, הגהה, אישור שהתרגום נאמן למקור ולפעמים גם תוכל לתת אישור נוטריוני לתרגום. ואם הלו"ז לחוץ – למשל אם חייבים לתרגם מסמכים מסוימים כדי לחתום על חוזה בחו"ל וכל יום הוא קריטי – היא תוכל לחלק את העבודה בין כמה מתרגמים ולהחזיר אותה מוקדם יותר. חברת תרגום עובדת לרוב עם מתרגמים לשפות רבות ויכולה ללא קושי למצוא מתרגמים גם לשפות פחות נפוצות. כל תרגום יעבור בחברה הליך של בקרה על ידי מתרגם נוסף והגהה כדי לוודא שלא נשארו בו שגיאות קטנות ומרגיזות ושהוא מתאים לדרישות שלכם. אם אין צורך באישור נוטריון או אפוסטיל, אפשר גם להעביר לחברה את המסמכים דרך האתר שלה, ולקבל בחזרה את התרגום ישירות למייל. אין צורך להגיע פיזית לשום מקום. זה גם אומר שמבחר המתרגמים והחברות שאפשר לעבוד איתם גדול - המיקום הגיאוגרפי לא מגביל. אז מתי צריך מתרגם ומתי אפשר להסתפק בגוגל טרנסלייט? לסיכום, חומרים שנשלחו אליכם, או שצריך רק להבין את הרעיון הכללי שבהם או שחסרה לכם מילה או שתיים כדי להבין אותם היטב אפשר לתרגם בסיוע גוגל טרנסלייט ומילון מורפיקס החינמיים. חומרים מקצועיים או רשמיים כמו עבודות דוקטורט, אתרים שיווקיים, תעודות ואישורים, גיליונות ציונים או כל מסמך שיש לו תוקף חוקי כדאי לתרגם אצל איש מקצוע. זכרו שבמקרים כאלה כל שגיאה או תרגום קצת עילג יוכלו לעלות לכם ביוקר. איש מקצוע או חברה מתאימה יוכלו גם להעניק לכם את כל האישורים הנדרשים, יחסכו לכם זמן ומאמץ ויוודאו שהתרגום שלכם משקף היטב את מה שרציתם להעביר.
מאמר זה נכתב ע"י טל קסטל
Коментарі