חוויות התמלול בזמן הקורונה

 אני רננה אורן, הזמרת, חלקכם זוכרים אותי מ''הכוכב הבא''.


המתמללת רננה אורן

צולם ע"י אתי פריד סטודיו לצילום לינק



אני מתפרנסת מהופעות שירה בציבור. יש הרבה הופעות בחגים, אבל בימי חול העסק חלש ולכן אני גם משלימה הכנסה כמתמללת באוניברסיטה (נחשבת כ-פרילנסר).

מתמללת זו קלדנית שכותבת את כל מה שנאמר. קלדנית בזמן אמת, קלדנית סימולטנית.

אני מתמללת שיעורים באוניברסיטה לסטודנטים חירשים. הסטודנט יושב לידי וקורא מהמחשב האישי שלי את מה שהמרצה אומר בשיעור.

שאלתי פעם סטודנטית:

"תגידי, אם את קוראת את השפתיים של המרצה, למה את צריכה אותי?"

"רננה, המרצה מדבר ותוך כדי מסתובב וכותב על הלוח, ואז אני לא רואה את השפתיים שלו ומפספסת''

"אופס, לא חשבתי על זה".

אתם יודעים, היו מקרים שהמרצה היה עם הגב אלינו ותוך כדי זרק בדיחה. אני והכיתה בבת אחת צחקנו והסטודנט החירש שלידי מסתכל עלי בפרצוף של ''מה קרה?''.


לא מבין את הבדיחה

הבנתי שחירשים מרגישים לפעמים שהם מפספסים והחלטתי החלטה עקרונית - גם את הבדיחות אני אתמלל, למרות שזה לא חומר לימודי.

אגב, אל תתנו לי קרדיט יותר מדי, זה שאני מתמללת, לא בהכרח אומר שאני מבינה תמיד מה אני כותבת. היו לי סטודנטים חירשים מבריקים שלצערי גררו אותי לשיעורי סטטיסטיקה ומתמטיקה, בואו...


תמלול שיעור מתמטיקה

בקיצור, הכול היה בסדר עם ההופעות והתמלול ואז בום! אפריל 2020, קורונה.

אין לי הופעות כי אסור להתקהל, אין אוניברסיטה, יש סגר, אסור לצאת מהבית.

הלכה לי הפרנסה ברגע.

הבנתי שאני חייבת להתאים את עצמי למצב החדש ולמצוא עבודה מהבית.

למזלי, האוניברסיטה התחילה להעביר את השיעורים באינטרנט, במקום שנגיע לכיתה.

אז התחלתי לתמלל מהבית הרצאות מוקלטות.

תגידו, אתם יודעים מה זה תמלול הקלטות? חשבתי איזה כיף, לא צריך לצאת מהבית, אני עושה את זה בזמן שלי, תענוג!

אז... לא מדויק.  


תמלול בזמן קורונה

התרגלתי עד עכשיו לתמלול סימולטני בזמן אמת. לבוא לאוניברסיטה, לצחוק עם סטודנטים, להכיר מרצים ועל הדרך לתמלל מה הולך בכיתה.

פתאום אני בבית, לבד, מתיישבת, לוחצת פליי על השיעור ורואים מרצה מוקלט מדבר לעצמו. את זה אני צריכה לתמלל?! איזה שעמום.

דבר נוסף - כשתמללתי באוניברסיטה, הגעתי ליום לימודים, נגמרו השיעורים בצהריים, הלכתי הביתה.

אבל כשאתה מתמלל מהבית בזמן שלך, אתה אומר ''אני רק אלך לסופר ואז אשב לתמלל'' או ''אני רק אצפה בהישרדות ואז אמשיך לתמלל''.

ואז מגיע הלילה...


עייף מהתמלול

גם בתמלול מהבית, אם אני לא מבינה, אין את מי לשאול. אני צריכה לעצור ולהריץ אחורה את ההקלטה כדי לשמוע שוב.

המרצה מקליט את השיעור בכיתה ריקה. הוא לא שם לב שהוא מדבר במהירות טיסה כי אין סטודנטים שיעצרו אותו וישאלו שאלות. הוא רץ בדיבור ואני לא מספיקה לתמלל, אז שוב עוצרת ומריצה את ההקלטה אחורה ושוב אחורה ושוב... אהההההה!


אבל תכלס? אני אסירת תודה.

אם נוח לי להירקב, ואני לא במצב תזוזה, אני פשוט מתמללת מהמיטה :)

מזל שיש עבודה. ועוד עבודה שלא צריך להתאפר בשבילה ולעשות מינגלינג עם אנשים על הבוקר, כשאתה קם גראמפי ובקפה הראשון.


קפה הראשון של הבוקר  לפני התמלול

חוץ מזה, יש גם שיעורים מעניינים. אני יודעת שכשאשלח את התמלול לסטודנט החירש, הוא יבין בדיוק מה החומר. מבחינתי זה כמו שליחות, אני לא מחסירה שום פרט מהשיעור.

אז שווה להיות מתמללת. ובאשר לזמרת? כל כך מחכה לחזור לשיר. מתי הקורונה תגמר כבר?!


טור זה נכתב ע"י רננה אורן

2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

על תמלול ויזמות

ב13.04, ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אציין שנה ליום בו החלטתי להקים את המיזם שלי "לעוף על התואר"- מיזם שבא לאחד את כל הסטודנטים עם מוגבלויות בארץ לקהילה. מיזם שגילה לי עולם שלם ועזר לי לגלות או