בשבועיים האחרונים התעמקתי באומנות התמלול, ולא סתם בחרתי במילה "אומנות". כשישבתי לריאיון עם שתי מתמללות מחברת ד"ר לוגי, המקצועית והמובילה היום בתחום התמלול, הבנתי מהו כוחו של תמלול עבור כבדי שמיעה ואת הנתינה והשליחות הטמונות בכך. הופתעתי עוד יותר כשהבנתי כי תמלול הוא לא רק עבור כבדי שמיעה, אלא גם עבור סטודנטים צעירים, תמלול ראיות לבית משפט, תמלול הרצאות, כנסים, תמלול ראיונות עבור חברות וסטודנטים למחקר ועוד.
בשיר שביצעו עידן רייכל ואביב גפן וכתב אביב גפן, "קוצים", יש שורות שמשכו את תשומת ליבי והחלטתי לשתף: "דרכים בהן אני הלכתי, עכשיו חוזר על עקבותיי, אחרי שלא מצאתי את שחיפשתי, לכל אחד יש זכות לחלום, סירות נייר במים, רציתי רק לשוט הכי רחוק."
לפי השורות הללו לכל אחד יש זכות לחלום. ההקשר עבור כבדי השמיעה היה חזק מאוד בעייני, כי יש להם זכות לחלום כמו לכולם ומגיעה להם הזכות לשמוע ולהבין מה שכולנו מדברים ולהעז: "סירות נייר במים ולרצות לשוט הכי רחוק." וכאן נכנסת לתמונה חברת ד"ר לוגי ומגשימה להם את החלום שלהם ומתמללת לכבדי השמיעה: הרצאות בזום באוניברסיטה, תמלול בכנסים גדולים, אפילו בסטנד אפ, תמלול באנגלית או בעברית, תמלול ראיונות עבודה, תמלול ישיבות בעבודה או תמלול משפטי של ראיות או של הדיון עצמו וכל תמלול אחר. בשיחתי עם אחת המתמללות היא הדגישה שאכן היא מגיעה לעבודה הזאת מתוך שליחות ואהבה למקצוע ואכן יש כאן ערכים מהבית.
זה היה יום קייצי וכמעט שלא הייתה רוח שתצנן אותנו. ישבנו תחת המזגן, שהיה נראה שהוא מנסה בכל כוחו לקרר את בית הקפה־מסעדה בצפון. הזמנתי לי הפוך על חלב סויה כי אני טבעוני, והמתמללת שראיינתי בחרה להזמין קולה זירו קר. שאלתי את המתמללת את השאלה שהייתה הכי מתבקשת בעייני באותו הרגע, "באיזו שאלה את רוצה שנתחיל?" והיא הביטה במלצרית הנחמדה שהגישה לי את ההפוך על חלב סויה ואמרה, "תתחיל הפוך. כלומר תתחיל בשאלות שהכנת, בסדר הפוך". וכך עשיתי.
איזו סיטואציה הכי מצחיקה הייתה לך בתמלול?
המתמללת: "ווואו, היו המון סיטואציות, אבל אסנן לסיטואציה הכי מצחיקה שהייתה לי... פעם אחת תמללתי סטנדאפיסט בהופעה חיה, וזה לא קל כי צריך לכתוב בכל שלב לכבדי השמיעה: מבטא רוסי, מבטא צרפתי. והם בכלל לא יכולים לשמוע את המבטא, אז הם לא מבינים את הבדיחה, והסטנדאפיסט לא מבין את זה. בכלל, מה שאני נוהגת לעשות זה שאם הוא אומר לי תמחקי ואל תכתבי משהו מסוים שהוא אמר, אז אני לא מונעת מכבדי השמיעה לדעת שהוא אמר את אותה המילה. אני כותבת את הכול, לדוגמה: אם הסטנדאפיסט פעם אמר במופע 'אני לא יודע מה היה קורה אם היו קוראים את כל המחשבות שלי, כמה בדיחות היו רצות כאן, ובעצם אני לא דואג, אני לא יכול לשכוח את הכול, כי כתוב כאן על הקיר, יש תמלול, יש את המתמללת במופע שלי. ואז הוא התחרט ואמר לי תמחקי את 'יש כאן מתמללת', אז הוספתי גם את זה שהוא אמר 'תמחקי', ובעצם כתבתי את הכול כפי שנאמר. אגב גם בכנסת זה ככה, במליאות, כותבים הכול. גם אם מישהו מבקש לא לכתוב, זה מתועד."
ולפתע תוך כדי הסיפור הגיע המלצר, ניגש אליה וביקש להצטלם איתה. הוא חיבק אותה, ומתברר שאותו מלצר כבד שמיעה ומכיר את המתמללת, כי תרגמה לו לשפת הסימנים באירוע בר מצווה משפחתי. הוא שמח לראות אותה והתרגש עד דמעות. הוא סימן לה בשפת הסימנים שהוא מעריץ שלה. להביט במפגש של כבד השמיעה והמתמללת שמגשימה את החלומות שלו, בכך שהוא יכול לדבר ולפתע מבינים אותו, זה מרגש עד דמעות. התאפקתי שלא לבכות. כבד השמיעה חזר לעבודתו במסעדה, והמתמללת אמרה לי, "אתה רואה, נתן? אלו רגעים של סיפוק שנותנים לך אושר גדול שבגללם אתה בא לעבודה!"
מה הרקע שלך בעבודה ולמה החלטת לעבוד דווקא כמתמללת?
"זה מעניין," היא אומרת ועיניה נוצצות ובורקות. "בעבר עבדתי כמתורגמנית בשפת הסימנים וגם בחינוך מיוחד באופן כללי, ולמדתי המון קורסים. הכשירו אותי להיות מתמללת והגעתי לזה כמובן מתוך המון אהבה לתחום ורצון לעזור."
ספרי לי על תמלול יוצא דופן שלך.
"וואי! היו המון," היא מחייכת וממשיכה, "תראה, אני תמללתי גם בר מצוות וחתונות. משהו שאני זוכרת זה חתונה שתמללתי את הברכות של החופה ובאה אליי מישהי מבוגרת כבדת שמיעה בדמעות ואמרה לי תודה רבה בשפת הסימנים והודתה לי באופן נרגש במיוחד, חיבקה אותי בחתונה, ואמרה לי שפעם ראשונה בחייה היא ראתה מה זה חופה אמיתית. תחשוב, כבדי השמיעה שלא שומעים כמו כולם את ברכות החופה ואת הרגע הייחודי שהחתן אומר לכלה, 'הרי את מקודשת לי. בטבעת זו...' ואז המשפט הזה אומר שהם נהיים זוג כדת וכדין. וכאשר אני מגיעה וכותבת להם את המילים, זה עולם אחר עבורם. ולהבדיל לגמרי, ושלא נדע! גם בשבעה או בהלוויה אנשים קוראים לי, כי הם פשוט לא מבינים מה אנשים אומרים על יקיריהם שנפטרו."
מהו תמלול בשבילך?
המתמללת לגמה לגימה אחרונה בקשית מהבקבוק ואמרה בצחוק, "אתה רואה, נתן? הסתיימה הקולה בדיוק בשאלה האחרונה". "בשבילי תמלול זה להנגיש את העולם לאנשים כבדי שמיעה. אם יש רעש מבחוץ בזום - יש רעש של ילדים ברקע, או שומעים כלב מבית מסוים - התמלול הוא גם של הרעשים מבחוץ. חשוב שתהיה להם כל החוויה של השמיעה."
ואני חשבתי לעצמי כשראיתי את המתמללת מתרחקת ונוסעת ברכב האדום שלה מבית הקפה־מסעדה, הלוואי שכולנו היינו כאלו, נכונים לעזור ולתת זה לזה וכל אחד מאיתנו היה עובד מתוך חזון שלאחר יהיה טוב יותר והוא יגשים את חלומותיו. ואני מתכוון לחלומות הכי פשוטים - לשמוע, לדבר, לראות, כמו שאביב גפן כתב בשיר "קוצים": "לכל אחד יש זכות לחלום, סירות נייר במים... רציתי רק לשוט הכי רחוק."
יש כאלה שרוצים להגיע להוליווד, להיות שחקני קולנוע, ויש כאלו שפשוט רוצים לשמוע ולראות. לכן יש אנשים כאלה באמצע הדרך שעוזרים להם, כמו המתמללת וחברות כמו ד"ר לוגי שעוזרות לכבדי השמיעה למצוא את המתמללים שמגשימים להם את החלום. האם האנשים שמגשימים להם את החלום לסירות נייר במים, שנותנים לכבדי השמיעה לשוט הכי רחוק, ומגשימים להם את החלום להבין את סביבתם, הם לא הדבר הכי מרגש בעיניכם?
מאת: נתן חביב