בערב חג הסוכות ישבתי וחשבתי מה ההחלטה הטובה ביותר שעשיתי השנה. האם זו הייתה ההחלטה להירשם לאוניברסיטה? לצאת לטייל בצרפת ולעלות על האייפל? או שאולי ההחלטה לצעוד צעד קדימה בחיים המקצועיים? כל הדברים האלו ודאי הפכו את השנה החולפת לטובה יותר ותהיו בטוחים שגם מלאה יותר.
לו רק ידעתי שבמרץ יסגרו אותנו ולא ייתנו לנו ללכת לשום מקום, ודאי הייתי מנסה לקבל החלטות גדולות אפילו יותר. אבל נדמה היה שלא היו יכולות להיות החלטות שקולות מאלו שקיבלתי השנה, כדי להרגיש שהגשמתי את עצמי ואני צועדת לעבר המטרות שלי.
שיתפתי את בן הזוג שלי בהרגשה והוא אמר לי: "מזל שאת יודעת לכתוב". נעצרתי שנייה והבטתי בו: "מה זאת אומרת?" שאלתי אותו, והוא השיב, "הכישרון שלך הוא שהביא אותך למקום שבו את היום - לאוניברסיטה התקבלת בזכות ציון גבוה במבחנים שונים שבהם היית צריכה לכתוב. ובמקצוע שלך היום את כותבת מאמרים."
הסתכלתי בו במבט משתומם...
מעולם לא הסתכלתי על זה בצורה הזו קודם. "אבל זה לא כישרון כמו שזה רצון," השבתי לו, "במבחנים התקשיתי מאוד בהתחלה לקבל ציון גבוה בכתיבה - רק אחרי שקראתי את הספר שמסביר על החוקים התחלתי לקבל ציונים גבוהים, ובעבודה שלי גם השתפרתי המון. בהתחלה הייתי כותבת עם הרבה שגיאות לשון. רק בזכות התמדה וכי לא ויתרתי הגעתי לכתיבה ברמה טובה." "אה!" ענה בן הזוג שלי - "אז את דוגמה איך עצות לכתיבה נכונה ורצון ללמוד לכתוב נכון יכולים לשנות לך הרבה בחיים".
חשבתי על זה והבנתי שהוא צודק. אנו עסוקים הרבה פעמים במרוץ החיים ושוכחים לעצור ולהתבונן על הפרטים הקטנים, החלקים שמרכיבים את הפאזל השלם שבזכותם הגענו למקום שבו אנחנו היום. מכל חלק בפאזל שעזר לנו להתקדם אפשר ללמוד. אפשר ליישם דברים טובים בתחומים אחרים בחיים גם כן וכך לראות בהישגים שלנו לא רק הישגים רגעיים אלא גם הדרכה ל'עשה' ו'אל תעשה'. הרצון ללמוד לכתוב נכון במבחנים הוא שנתן לי את המוטיבציה לשבת וללמוד איך לחלק את הטקסט נכון לפסקאות, לכתוב מאמר שהוא קריא, לדעת להשתמש בסימני הפיסוק במקומות הנכונים וגם לתקן את עצמי לפעמים. כל אלו הובילו אותי לאהוב את הכתיבה, וכיום אני משקיעה שעות רבות בכתיבה, איזה כיף שאפשר לעסוק במה שאוהבים!
"מכל מלמדי השכלתי" זה המשפט שמנחה אותי תמיד בעבודתי. גם היום אני עדיין לומדת הרבה מאוד דברים מעמיתיי לעבודה שכותבים מאמרים על כתיבה נכונה. אפשר תמיד להמשיך ולהשתפר בכתיבה. בזכות העורכים הלשוניים שלנו למדתי אילו טעויות אני עושה בתדירות גבוהה. כאשר המאמרים שלי מאושרים אני לומדת איפה חסרים הסברים ומתי כתבתי משהו שלא ניתן כלל להבנה. לאחרונה התחלנו לספק טיפים לכתיבה נכונה ולסיוע בכתיבה אקדמית בעמוד הפייסבוק שלנו: עמוד הפייסבוק ואני שמחה שעכשיו כולם יוכלו ללמוד איך לכתוב נכון ושהשירות ייתן להם את המנוף שהם צריכים להצלחה אקדמית, כמו שהכתיבה נתנה לי מנוף לצמיחה בחיים.
כישורי הכתיבה החדשים שלי הובילו אותי למקצוע שאני עוסקת בו כיום, ואת רוב הזמן בעבודה אני משקיעה בכתיבה. אני אפילו נהנית מהעבודה שלי היום, כי למדתי שלכתוב כשיודעים איך זו לא משימה קשה בכלל. רק צריך רעיון ואז מפתחים אותו ונותנים לו חיים. לפעמים נדמה כאילו אני מתמללת את המחשבות שלי. ההנאה מגיעה גם מהרצון ללמוד ולהכיר דברים חדשים ולראות את חצי הכוס המלא - יכולתי להגיד שאין לי כוח לשבת מול מחשב, כבר כואב לי הגב והאור מזיק לראייה (וגם ככה יש לי משקפיים). אבל אני בוחרת לראות את כל הדברים הטובים שקורים בעבודה - אני מרחיבה את האופקים שלי בדיבור עם אנשים שונים ממקצועות שונים, שמלמדים אותי הרבה מאוד דברים שלא ידעתי - איפה עוד הייתי לומדת שיש בלשן לשפת הסימנים? איפה הייתי לומדת לתפעל עמוד פייסבוק ולכתוב דברים קליטים ומגניבים בדיוק כשכולם נמצאים ברשת? אני ממשיכה לשפר את הכתיבה שלי שתעזור לי בהמשך בעוד תחומים בחיים. אני מאמינה שהטיפים שאנחנו נותנים בחברה יכולים לעזור לכולם, בעבודה, בכתיבת מכתב לבוס, בלימודים - בכתיבת המטלות ובעבודות למרצים, בכתיבה לחברים ולמכרים של מכתבים. יש כל כך הרבה מקומות בחיים שבהם דרושה כתיבה.
למדתי שחברת עריכת עבודות ותמלול נמדדת באיכות ולא רק בכמות. הנשמה של החברה היא מה שגורם לי לשמוח לקום בכל בוקר ולעבוד: המתמללים שלו שעובדים מתוך רצון להנגיש את העולם לכבדי השמיעה, לתמלל ראיות לבית המשפט כדי לעזור בחתירה לחקר האמת; והעורכים הלשוניים שלנו, ששמחים לעזור לכל סטודנט להביע את עצמו בדרך הטובה ביותר ולהשיג את הציון הטוב ביותר שאפשר בעבודה אקדמית.
בסופו של דבר נראה לי שהפואנטה של הטור הזה היא להגיד שההתמדה והנחישות משתלמות, ושהדברים הכי שווים מגיעים כשלא מצפים להם. רק צריך לדעת לקחת אותם בשתי ידיים.
מאמר זה נכתב ע"י
נטלי ברונשטיין