הרבה פעמים אנחנו מגיעים ללימודים אקדמיים בלי להבין איך למעשה כותבים עבודה אקדמית, איך בונים אותה,
איך להתחיל? לא תמיד יש לנו הידע ולא תמיד המרצה פנוי להסביר לנו. אבל יש כמה כללים המשותפים לכל עבודת חקר אקדמית, מהסמינריון הראשון ועד הדוקטורט. הכללים הכתובים כאן כוחם יפה בעיקר לעבודות מחקר איכותניות או כמותיות, אך חלק מהדברים מתאימים גם לעבודת סקירה, עבודה עיונית. עורכי עבודות אקדמיות ונותני סיוע או ליווי אקדמי יכולים ללוות אותנו בכך, אבל טוב תמיד לדעת את הכללים, גם אם אנחנו מקבלים עזרה.
עוד לפני שמחלקים את ראשי הפרקים, חשבו מה נושא העבודה, מה תרצו לבדוק. השלב המעשי עוד לפני שהתחלתם לכתוב מילה אחת הוא לחקור על הנושא. אם מדובר בעבודת סמיניריון או בעבודת חקר, המרצה יגיד לכם בדיוק כמה מאמרים אתם צריכים לקרוא. לרוב מספר המאמרים משתנה לפי היקף העבודה, וכך גם נמסר לכם מראש היקף העבודה. אם תחליטו לכתוב דוקטורט, מספר המאמרים יהיה הרב ביותר, ובתזה קצת פחות.
לאחר שקראתם את כל המאמרים תמצתו אותם לעצמכם, שימו דגש על העיקר, מה טענת המאמר, ובדקו איך היא משתלבת עם טענות אחרות שעלו בו ובמאמרים אחרים. לאחר שלב זה שאלו את עצמכם מה הידע העולה מהמאמרים ומה הידע החסר. השאלה שעולה מהידע החסר תהיה שאלת המחקר והבסיס לעבודה כולה, ועכשיו אפשר לעבור למבנה העבודה.
מבוא
מבוא של עבודה אקדמית כולל כמה נושאים או סעיפים חשובים. אנחנו מתחילים את העבודה בפתח דבר, מה הנושא שבחרנו, מדוע בחרנו בו, מה חשיבותו למחקר. פתח הדבר יהיה קצר יותר מהחלק שיבוא אחריו: הרקע התאורטי או סקירת הספרות.
רקע תאורטי או סקירת ספרות
רקע תאורטי או סקירת ספרות הוא סקירת המאמרים שכתבו בנושא. בעוד בסמינריון או בעבודת חקר בהיקף קטן יהיה מדובר במאמרים אחדים, בעבודת חקר גדולה כמו תזה או דוקטורט עלינו למצוא את רוב הידע הקיים היום בנושא. מתוך סקירת הספרות עולה שאלת המחקר, מה הנושא שאותנו בודקים והוא החידוש שלנו לעומת המאמרים שהוזכרו. יש הבוחרים לשלב פרק זה במבוא ויש הכותבים את סקירת הספרות כחלק נפרד. אם לא נאמר אחרת בהנחיות, זה לא באמת משנה אלא מבנה העבודה. בפרק זה חשוב מאוד להפנות למקור שממנו מצטטים בהתאם להנחיות.
שאלת המחקר או מטרת המחקר
לאחר שסקרנו את הספרות הרלוונטית למחקר ננסח שאלה מדויקת מה בדיוק אנחנו רוצים לחקור. שאלה זו תהיה מדויקת יותר מהניסוח הכללי של מטרת המחקר בפתח העבודה. למשל "מהם המאפיינים של שירת הפאנק", "איך משפיעה ההכנסה על בחירת מכשיר סלולרי" ועוד. אפשר להוסיף לחלק זה את השערות המחקר או לחלק את השאלה לכמה שאלות משנה. ההשערות כמובן צריכות להיות מבוססות על הידע עד כה.
שיטת המחקר וכלי המחקר
בפתח הדבר כבר ענינו על למה אנחנו חוקרים, בשאלת המחקר הצגנו מה אנחנו חוקרים ואילו בשיטת המחקר וכלי המחקר אנחנו מתארים אנחנו איך אנחנו חוקרים. במחקר כמותי ממדעי החברה למשל נציג את מס' המשתתפים, המאפיינים שלהם, השאלונים שחולקו. לכאן תוכנס גם השיטה הסטטיסטית. במחקר איכותני אלו יכולים להיות ראיונות עם משתתפים למשל. אם אתם מנתחים טקסט או יצירת אומנות, יהיה זה תיאור שלהם או מאפייניהם.
פרקי הממצאים
אלו הפרקים שלמעשה עונים על שאלת המחקר. אם השאלה מחולקת לכמה שאלות, זה יקל עלינו גם בראשי הפרקים. כך שכל פרק יעסוק בשאלה. אפשר גם לקרוא לפרק זה התוצאות. לצד הרקע התיאורטי זו עיקר העבודה ויש לתת את הדגש על תיאור הממצאים באופן המדויק ככל הניתן. בפרקים אלו עוד לא נעסוק בניתוח הממצאים ותוצאותיהם, למעט ניסוח תמציתי.
דיון ומסקנות
פרק הדיון יכול להיות חלק מהסיכום או פרק נפרד ולעיתים אף משולב בממצאים, תלוי בהיקף העבודה. מטרת הדיון היא להשוות בין הממצאים למה שנמצא בסקירת הספרות, מה דומה ומה שונה. לאחר מכן יגיעו המסקנות, הן יסבירו מה הסיבה להבדלים בין הרקע התאורטי לממצאי העבודה, אם ישנם, ינמקו את הסיבות לתוצאות, ובייחוד יסבירו מדוע השערות המחקר, אם היו, לא התאמתו. מה הסיבה להבדלים? למשל אם שיערנו שיימצא קשר בין דולפינים לקוקוס, צריך להסביר למה חשבנו שיהיה קשר כזה ולמה בעצם הוא לא התרחש. ייתכן שהסיבה היא במגבלות המחקרים הקודמים, ייתכן שהסיבה היא במגבלות המחקר שלכם, וייתכן שלא נבדקו בדיוק אותם דברים. בכל מקרה חשוב לציין מה הסיבה לכך.
מגבלות המחקר והמלצות
חלק זה של מגבלות המחקר וההמלצות יכול להופיע בסיכום. מטרת חלק זה היא לתאר מה לא נכלל בו, איך אפשר ליישם אותו ולהציע אפשרויות למחקר עתידי, שמפאת גודלו והנושאים שבדק לא כיסה את כל האפשרויות לענות על שאלות המחקר. במגבלות המחקר אפשר לציין את המגבלות הקשורות לזהות המשתתפים, למשל אם כולם סטודנטים, מגבלת מחקר נפוצה למדי. המלצות למחקר עתידי יכללו הן היבטים הקשורים למגבלת המחקר וכן אפשרויות להרחבת המחקר. נוסף על כך יכולות להיות המלצות יישומיות למחקר, כיצד הממצאים יבוטאו בשטח.
סיכום
סיכום העבודה יכלול תיאור קצר של העבודה, ממצאים עיקריים. הוא יכול לכלול מסקנות והמלצות. בפרק זה חשוב לא לחזור באריכות על דברים שנאמרו בעבודה. אין טעם בחלק זה להעלות דעות או מסקנות שאינן נובעות מהעבודה.
רשימת מקורות או ביבליוגרפיה
בכל עבודה אקדמית אנחנו משתמשים במקורות שונים. בעבודה אקדמית הדגש הוא כמובן על מאמרים אקדמיים וספרי עיון, אך יכולים להיות גם מקורות המבוססים על אתרים, עיתונות, קטעי ארכיון, מילונים ועוד. חשוב לשים לב להנחיות המרצה או הפקולטה על דרך כתיבת המקורות. רשימת המקורות תופיע לאחר הסיכום.
תוכן העניינים
אומנם מבחינת מבנה העבודה תוכן העניינים מופיע בתחילת העבודה מיד לאחר השער, אך כדאי לגשת אליו אחרי שהעבודה כבר מוכנה. אפשר לסמן את כותרת הפרקים בוורד ככותרת, וכך להוסיף תוכן עניינים בתחילת העבודה אחרי השער.
שער העבודה
גם את שער העבודה כדאי להכין בסוף, לאחר שאנחנו יודעים בוודאות מה נושא העבודה ומה שמה. ברוב העבודות האקדמיות השער יכלול את שם העבודה, שם התלמיד, מס' תעודת הזהות, שם המרצה או המנחה. במקרה של עבודת סמינריון נציין גם את שם הקורס. בעבודת תזה או דוקטורט יצוין גם סוג העבודה ומוסד הלימודים. בעבודות תזה או דוקטורט לצד שער הכריכה יהיה גם דף כותרת החוזר על הפרטים.
נספחים
נספחים הם למעשה חומר העבודה הנחקר. בעבודה כמותית הנספחים יהיו בעיקר השאלונים. בעבודה איכותנית אלו יהיו הראיונות. בעבודת חקר חומרים אלו יכולים להיות טקסטים נחקרים, נתונים סטטיסטיים, יצירות אומנות נבחרות ועוד. נספחים יופיעו לאחר רשימת המקורות.
תקציר
חלק זה יופיע רק בעבודות מתקדמות, תזה או דוקטורט, ובו עיקרי הדברים, מה נבדק, מה התגלה, מה המסקנות ומה ההמלצות. בחלק זה לא נהוג לתת הפניות מקור. חלק זה מופיע לרוב לאחר דף הכותרת ולפני התודות ותוכן העניינים.
תודות
תודות נהוגות בעבודת מתקדמות, תזה או דוקטורט. הן מופיעות לרוב לאחר התקציר ולפני תוכן העניינים. דף זה מכיל תודות והקדשות לכל מי שעזר בעבודה או למי שהמחבר חפץ להודות לו בכלל, למשל המנחה, מרצים, תורמים, בני משפחה ועוד.
תקציר באנגלית ותוכן באנגלית
בתזה ובדוקטורט אנחנו מתבקשים להוסיף תקציר באנגלית ושער באנגלית. כמו כן בדוקטורט גם תוכן העניינים יהיה באנגלית.
מאת: דרור ניר קסטל