כשאנחנו כותבים עבודה אקדמית לא תמיד אנחנו מודעים לכל החוקים בשפה, שהתחדשה לא לפני הרבה זמן. לא תמיד אנחנו מודעים לחוקיות של העבודה האקדמית וכן לתקנים המתחלפים של האקדמיה ללשון עברית. עורך העבודה האקדמית או העורך הלשוני מוצא את הכשלים ומתקן אותם ואף מתייעץ עם הכותב. הנה כמה מהתיקונים הנפוצים בעבודות אקדמיות: גם בעריכת סמינריון וגם בעריכת דוקטורט.
שגיאות לשון
ש' הזיקה - ש' הזיקה היא האות ש' המתחברת למילה. הרבה פעמים אנחנו משמיטים אותה שלא לצורך. ההשמטה הנפוצה ביותר היא בביטויים כמו "ילדים שאותם אנחנו אוהבים", "מקומות שבהם אנחנו משחקים". זו הצורה הנכונה. הצורה השגויה היא השמטת ש' הזיקה: "ילדים אותם אנחנו אוהבים", "מקומות בהם אנחנו משחקים".
אורך ומבנה המשפטים - פעמים רבות אנחנו לא שמים לב ומפליגים במשפטים ארוכים ומורכבים שלאו דווקא מגיעים בסדר הנכון. עורך עבודה אקדמית יקצר את המשפטים ויעיר לכותב או יערוך את המבנה הנכון. במקום "נמצא כי הילדים שיחקו במגרשים גדולים וכבירים שישמשו לספורט ולמפגשי תרבות" אפשר " נמצא כי הילדים שיחקו במגרשים גדולים. אלו שימשו למפגשי ספורט ותרבות". (ראו עוד: מה הופך טקסט לקריא).
אי התאמה דקדוקית - אי התאמה דקדוקית קורית כשיש אי התאמה בזכר ובנקבה או ביחיד וברבים. גם זה קורה כשהמשפטים ארוכים. למשל אבא, אימא ואחותי נחמדות מאוד. על פי התקן, בעברית ההתאמה ברבים היא בזכר גם אם יש רוב נשי. דוגמה אחרת: מסקנות, חוויות והמלצות נקשרים זה בזה. כאן כמובן ההתאמה צריכה להיות בנקבה "נקשרות זו בזו". או "התרגול והחוויה הייתה מהנה". כמובן צריך להיות "החוויה והתרגול היו מהנים".
עודף שימוש בלעז - כאשר כותבים בעברית, ההעדפה היא להשתמש במונח העברי השגור ולא במונח הלועזי. כך אפשר חיוני במקום קריטי, מעריכי במקום אקספוננציאלי. הרבה פעמים עורך העבודה ישנה למונח העברי המקובל.
תרגומית - בעבודות אקדמיות אנחנו פעמים רבות שוגים בסגנון ומשתמשים בסגנון המתאים לאגנלית ולא לעברית, למשל המחקר הנוכחי שהוא תרגום ל-current study או העובדה ש שהיא תרגום ל-the fact is. אפשר פשוט: "מחקר זה" ולעתים אפשר להשמיט את המילים "העובדה ש" או להחליפה בשם פעולה רלוונטי.
שגיאות תוכן
חזרתיות - חזרתיות היא מהשגיאות הנפוצות בעריכות עבודות אקדמיות, מהסמינריון ועד הדוקטורט. החזרה יכולה להיות טעות הקלדה, כשמילה מוקשת פעמיים, למשל את, אך גם קשורה יותר לתוכן, הסבר שאין בו הסבר. חזרה על דברים שנאמרו בפרק קודם ואין בה חידוש.
שבירת משפט או מידע מעורפל - הרבה פעמים קורה שכותבים משפט ולא מסיימים אותו. זה קורה כי מבנה המשפט מאורגן בראש, אך בטקסט צריך לארגנו מחדש. למשל משפטים שמתחילים בפסוקית תנאי "אם יתמלאו התנאים, נכון לעכשיו". תתפלאו כמה פעמים כותבים שוכחים להשלים את המשפט. העורך האקדמי או העורך הלשוני כמובן יסב את תשומת לב הכותבים לכך. העורך גם יסמן מקומות שבהם המידע מעורפל ודרושה לו הבהרה.
קשר לוגי מעורפל - עבודה אקדמית בודקת לעיתים את הקשר בין סיבה לתוצאה. אבל לפעמים כותבי העבודות האקדמיות מתבלבלים, כך למשל לא פעם אנו מוצאים משפט כזה "אם הילדים ירוקים, תהיה מסיבה, ולכן הילדים ירוקים". כמובן יש כאן בלבול בין סיבה לתוצאה. לפי החלק הראשון של המשפט, יש סיבה ותוצאה. הסיבה היא אם הילדים ירוקים, והתוצאה היא תהיה מסיבה. לכן לא אפשרי המשך המשפט "ולכן הילדים ירוקים" המתאר תוצאה. עורך עבודות אקדמיות ישים לב לכך.
כללי הכתיבה האקדמית
עורך לשוני ועורך עבודות אקדמיות ישים לב גם לכללי הכתיבה האקדמית, ואלו העיקריים שבהם.
דרכי הציטוט ורשימת המקורות - לכל פקולטה או לכתב עת יש דרך אחרת להפנות למאמרים אקדמיים שעליהם מבוססת העבודה. עורך העבודה יבדוק שהכללים נשמרים והם אחידים הן בהפניות, הן ברשימת המקורות. הנה כמה מהשיטות הנפוצות שיטת APA במדעי החברה, שיטת שיקאגו במדעי הרוח, MLA גם כן במדעי הרוח, CSE\CBE במדעים וונקובר במדעי הרפואה.
מבנה עבודה אקדמית - עורך עבודה אקדמית ישים לב למבנה העבודה האקדמית בהתאם לדרישה, סמינריון, תזה, דוקטורט. המבנה המקובל הוא: מבוא, רקע תאורטי, מטרת המחקר והשערות המחקר, שיטת המחקר, הממצאים, דיון ומסקנות וסיכום. (ראו עוד במאמר מבנה עבודה אקדמית).
הצגת דעות במקום עובדות - יש להציג עבודה אקדמית כעובדות ולכן מילים כמו לדעתי לא מתאימות לעבודה אקדמית. עם זאת, עדיין אפשר לטעון טענה, ולכן המילה מתאימה יותר תהיה לטענתי. לכן יש גם להימנע משמות תואר סובייקטיביים כמו יפה, מרגש, משמח ודומותיהן.
מאמר זה נכתב ע"י
דרור ניר קסטל