פסיק ונקודה פסיק בעבודות אקדמיות

קצת היסטוריה על עריכה לשונית בהקשר של סימן הפסיק:

סימן הפסיק עבר שינוי בתפקידו בשפה העברית בשנת 1994 כשהוחלט על מעבר משיטת הפיסוק הגרמנית לשיטת הפיסוק האנגלית. בעבר השתמשו בפסיק להפרדת כל הפסוקיות במשפט. יש כמה סוגים של פסוקיות במשפט, למשל פסוקית נושא, פסוקית נשוא ופסוקית תיאור. דוגמה למשפט בעל פסוקית היא "הקלסר ששימש לשיעור היסטוריה נהרס בסופה." במשפט זה ניתן להפריד בין הפסוקיות השונות בפסיקים על פי השיטה הגרמנית: "הקלסר, שמשמש לשיעור היסטוריה, נהרס בסופה". יש הפרדה בין החלק הראשון "הקלסר" שמתאר את נושא המשפט - על מי מדובר במשפט - לבין החלק השני שהוא פסוקית לוואי, "ששימש לשיעור היסטוריה". יש כאן תיאור של הקלסר שהוא הנuשא, על כן זוהי פסוקית לוואי, ואילו החלק השלישי, "נהרס בסופה", הוא הנשוא, שכן מוצג בו הפועל וגם תיאור מקום, בסופה. בשיטה הגרמנית היינו מציבים פסיק לפני ואחרי הפסוקית. לעומת זאת, בשיטה האנגלית הפסיק לא תמיד ייכתב לפני הפסוקית ואחריה, תלוי ברצף הדיבור ובאורך הפסוקית

מה תפקיד הפסיק במשפט? 

כפי שהזכרנו, בארץ משנות התשעים נהוגה שיטת הפיסוק האנגלית, ולכן מטרת הפסיק היא לקטוע את שטף הדיבור של הקורא כדי שיוכל לעצור להפסקת נשימה. יוצאי דופן הם המקרים שבהם הפסיק נועד למנוע כפל משמעות בהבנת המשפט, למשל "החנות שנפתחה במאי האחרון", לעומת, "החנות, שנפתחה במאי האחרון". לשני אלו משמעויות שונות: במשפט הראשון מציינים מקום שהוא חנות ונותנים לקורא מידע נוסף עליה להקלת הזיהוי, ואילו במשפט השני החנות כבר ידועה לכול, ואנו מוסיפים מידע חדש לאדם שאיתו אנו מדברים שאינו יודע על כך.

בשיטת ההגהה האנגלית הנהוגה בארץ מומלץ להמעיט בפסיקים, אלא אם כן אלה חלקי משפט שיש להם תפקיד תחבירי כמו תרומה - ביטוי נרדף או ביטוי המבטא את מה שהוזכר קודם. למשל "רובי ריבלין, נשיא המדינה, העלה טענה זו". במשפט זה 'רובי ריבלין' ו'נשיא המדינה' מתארים אותו אדם, נכון להיום.

מקרה נוסף שבו ניתן יהיה להוסיף שני פסיקים התוחמים את הנאמר הוא הסגר – הערה קטנה באמצע המשפט המעידה על דעה, רגש או הסתייגות., למשל "השמש, לכאורה, צהובה". ההסגר כאן הוא המילה "לכאורה". לצורך עבודה אקדמית למשל יש להגדיר משתנים ולכן הכותב מגדיר שבמחקר זה נתייחס לשמש כאל פריט שצבעו צהוב, אך למעשה השמש אינה צהובה הלכה למעשה. ההסגר בא לציין שאין הכותב מאמין באמת שהשמש צהובה.

דברים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת בשימוש בפסיק: הוא יכול לשמש להפרדה בין שני משפטים בקשרים לוגיים, למשל לפני חלק המביע הסתייגות מהנאמר קודם לכן כמו: "אבל אני חושב". והוא יכול להפריד בין חלקי משפט שיש להם אותו תפקיד ואין ביניהם ו' החיבור כחלר מרשימה, למשל אם מפרטים שמות של מקומות, נשים פסיק ביניהם "באר שבע, נתניה ואילת".

זאת ועוד, הפסיק מפריד בין חלקים מאוחים במשפט: חלקים עצמאיים שלכל אחד מהם נשוא ונושא משלו שאינם קשורים בקשר של תלות. משפט איחוי בקשר של זמן: אמא הלכה לקניות, ולאחר מכן סידרה אותן בבית. שני חלקי המשפט יכולים להיות משפטים עצמאיים ואינם תלויים זה בזה, אך הם קשורים בקשר של זמן בעזרת מילת הקישור 'לאחר מכן'. קשר נוסף הוא הוספה: 'ההורים הלכו לישון, והילדים הלכו למסיבה'.

מדוע סימן הפסיק חשוב בעריכה לשונית?

כשהבודק קורא את העבודה האקדמית ודאי תרצו להשאיר רושם טוב, ולכן עלינו לדאוג כי הפסיקים ייכתבו לפי כללי הלשון אך גם כדי לא להתיש את הבודק. כמו כן אנו מעידים שאנו בקיאים בכללי הפיסוק ומושגי התחביר. הפסיק יכול גם להקל על ההבנה של המשפט.

אפשר לסכם ולהגיד כי הפסיק חשוב ביותר בהגהה לשונית להבנת המשפט ולשיקוף נכון של ידיעות הכותב.

כדי שהעורך הלשוני יערוך את העבודה כראוי תחילה עליו לזהות את התמורות, ההסגרים, ההסתייגויות והרשימות שבעבודה, כמו כן עליו לקרוא את העבודה ולוודא שמשפטים ארוכים יופרדו בפסיקים כדי להקל את הקריאה.

סימן נקודה פסיק

שילוב בין נקודה ופסיק ליצירת סימן פיסוק חדש: נקודה ופסיק:

סימן הנקודה והפסיק (;) הוא סימן המורכב מנקודה ופסיק יחדיו. הוא מסמן על הפסקה הארוכה מהפסיק אבל קצרה מהנקודה, ומשמש בכמה מקרים. למשל, להפריד בין מקורות בעבודה אקדמית כשזו נכתבת ברצף בהערת שוליים או בהפניה. אין לשים במקרה זה נקודה, לדוגמה "קלאוזנר, שיטות דיפרנציאליות, עמ' 29; קלישר, לא על המתמטיקה בלבד, עמ' 456;..."

תפקיד זה חשוב מאוד בעבודות אקדמיות משום שניתן בהן ציון על כתיבה נכונה של רשימת המקורות. חשוב שבודק העבודה יוכל לזהות את שם מקור המידע, את מספר העמוד ואת המחבר כשייכים לאותו מקור. כדי שכאשר ירצה לאתר מקור זה יוכל לראות שאכן ביססנו את עבודתנו על הכתוב שם, ועבודתנו עומדת בכללים האוניברסליים לכתיבת עבודות.

הרקע לכללים אלו הוא החובה לבסס את עבודתנו על עובדות מוכחות ממקור מידע מוסמך. עבודה שאין בה הפניות למקור ושאינה כתובה לפי הכללים תיפסל.

תפקידים נוספים של סימן זה הם להפריד בין חלקי משפט שמבחינה תחבירית הם עצמאיים, אבל מבחינה עניינית קשורים זה בזה קשר אמיץ, ובין איברים שונים של מחרוזת.