סימן שאלה

עודכן ב: אוק 28

קצת היסטוריה על סימן השאלה

ישנן שתי סברות נפוצות בנוגע למקורו של סימן השאלה - האחת היא שמקורו במילה הלטינית שמשמעותה שאלה. מילה זו מתחילה באותיות Qu ולכן קיצור המילה הוביל לכתיבת שתי אותיות אלו בלבד כך שהאות Q מעל והאות U מתחתיה. סברה זו נובעת מהדמיון שבין כתיבת האותיות בצורה זו לסימן השאלה. סברה נוספת מתבססת על העובדה שהשתמשו בסימן הנקודה תחילה אף לסיום משפטי שאלה אך הוסיפו את סימן הטילדה ~ לציון טון דיבור רם יותר כאשר קוראים משפט זה שכן כך יבינו שזוהי למעשה שאלה.


מה תפקיד סימן השאלה?


סימן השאלה מחליף את סימן הנקודה בסוף של שאלה הנשאלת ישירות - כלומר במשפט שבו אדם אחד פונה לאחר. לדוגמה: "האם העורכת הלשונית טבעה בים המילים?". זוהי שאלה המופנית כלפי הקוראים של מאמר זה באופן ישיר. לעומת זאת, אין להשתמש בסימן השאלה בשאלות עקיפות (כפי שהזכרנו במאמר על סימן הנקודה). למשל: "העורכת הלשונית שאלה אותי אם אני הכותבת של הסמינריון", במקרה זה אין השאלה נשאלת ישירות מצד העורכת הלשונית אלא שאלה זו סופרה כפי שנשאלה בעבר ולא בציטוט מדויק של המילים, אלא בנוסח שונה כך שהכותב מספר את שקרה מנקודת מבטו. דוגמה נוספת לכך יכולה להיות: "שאלתי אותו כיצד הכין עוגה זו". במקרים אלו אין סימן השאלה מתאים בסוף המשפט. עם זאת, בשאלה ישירה "שאלתי אותו: 'איך הכנת את העוגה?'" יהיה סימן שאלה.


סימן השאלה ברחבי העולם

ביוונית סימן הנקודה פסיק ; משמש סימן שאלה. בספרדית מציבים שני סימני שאלה במשפט של שאלה ישירה - אחד בתחילת המשפט שהוא סימן שאלה הפוך ¿ ובסוף המשפט מציבים סימן שאלה רגיל. כך הקורא יודע מבעוד מועד שהוא הולך לקרוא שאלה ועל כן עליו לקרוא משפט זה בטון אחר. בערבית סימן השאלה הוא תמונת ראי של סימן השאלה הנהוג בשאר מדינות העולם ؟ ובארמנית מקובל לסמן שאלה על ידי הסימן ՞ מעל האות האחרונה במשפט.


מדוע יש חשיבות לסימן השאלה בעריכה לשונית?

סימן השאלה מסמן כי משפט מסוים איננו עובדה אלא תמיהה או הרהור שיש לענות עליהם. לחלופין סימן השאלה יכול לשמש בעבודות אקדמיות כאמצעי רטורי, כלומר לציון שאלה שהתשובה אליה ברורה ומכאן שתשובתה היא למעשה עובדה או פריט מידע המתקבל כעובדה בחברת אנשים מסוימים. לכן ניתן יהיה לציין דברים כעובדות מוגמרות על ידי שאלה שתשובתה תוביל אליהם. למשל "הייתכן שדג יחיה מתחת למים?" שאלה שכזו תוביל לתשובה שאכן דג מסוגל לחיות מתחת למים. עובדה זו ברורה לכול, שכן דגים חיים אך ורק מתחת למים. אין כותבי המאמר צריכים לענות על שאלה זו, אך התשובה לשאלה מובילה אותנו לעובדה שדגים חיים מתחת למים ועל כן המשך המאמר יכול להביא למסקנה בעקבות כך: "ולכן אין כל נזק בהזרקת חומרים על בסיס מים לדגים". היתרון בשימוש בסימן השאלה במקרה זה הוא שלא נצטרך לציין את המובן מאליו, כדי שמאמרנו לא ייראה כרצף של עובדות מובנות מאליהן העלולות לשעמם את הקורא, ובה בעת ניתן יהיה לציין עובדה זו כך שבצירוף עם עובדה אחרת תוביל אותנו למסקנה. סימן השאלה גם חשוב מאוד בעבודות אקדמיות בהקשר של שאילת שאלות המחקר, שבלעדיהן לא יהיה למאמר נושא ברור שעליו עונה המאמר והקורא עלול להתבלבל בנוגע לנושא המאמר.

ניתן למשל להשתמש בכותרות הביניים במאמר זה, למשל השאלות שעליהן ענו עונים במאמר למשל: "מדוע יש חשיבות לסימן השאלה בעריכה לשונית?" מי שמתעניין במאמר זה ותוהה אם יוכל לקבל את המידע שהוא זקוק לו ממאמר זה יוכל לקרוא אך ורק את הכותרות ותתי הכותרות כדי לדעת אם מאמר זה רלוונטי לו ויכול לסייע לו. כאשר העורך הלשוני יקרא את הטקסט, יבין את ההקשר ויחליט אם מתאים סימן שאלה למשפט או לא. כמו כן עליו להבחין מתי הטון שהכותב ניסה להעביר הולם שאלה רטורית. תיקון נפוץ הוא מחיקת סימני השאלה והחלפתם בנקודה במקרה של שאלה עקיפה.


מאת : נטלי ברונשטיין


© 2020 דר לוגי

  • w-facebook
  • Twitter Clean

כתובת החברה

ראשון לציון 

מחוז מרכז 

ישראל