תמלול משפטי דיני עבודה – כל מה שחשוב לדעת

עודכן ב: מרץ 18

לאור העובדה שעבודה מהווה את ביתנו השני, בו אנו מבלים לכל הפחות שליש מאורכו של השבוע, לא פעם מגיעים, בשל אירועים המתרחשים במקום העבודה, לפתחו של בית המשפט. ככל שבידכם הקלטה או תצלום של ראיה, יהא עליכם לעבור דרך חברות התמלול. תמלול משפטי דיני עבודה, בואו ללמוד.

המשפט האזרחי – הבורר המוסמך בדין

בתי משפט אזרחיים, קרי, כל ערכאה שאינה פלילית, נוגעת במישורים רבים בחיי האזרח הישראלי. בין אם מדובר על חוזה שלא מומש ומקים זכות לפיצויים ובין אם הדיון הוא סביב לשון הרע והוצאת דיבתו של אדם אחר, בין אם מדובר על הליך גירושין ובין אם מדובר על פגיעה מתאונת דרכים, המשפט האזרחי, אשר מתנהל בין כותלי הערכאות השונות, משמש כבורר בעבור הציבור, במגוון נושאים שונים.

בתי הדין לעבודה – ככל ערכאה במדינת ישראל

בתי המשפט בישראל מוגבלים בסמכויות הניתנות להם, וישנן הוראות שונות בדין, אשר קובעות אילו תביעות יוגשו לאילו ערכאות.

כך, ההוראה אודות בית המשפט אליו מגישים תביעה לסעד כספי, המצויה בסעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט, קובעת כי כל תביעה כספית אשר אינה עולה על סך של 2.5 מיליון שקלים, תוגש התביעה לבית משפט השלום. כמו כן, בתי דין רבניים מוגדרים ככאלו להם סמכות בלעדית בכל הקשור לענייני נישואין בישראל, וכן בעלי סמכות נגררת בכל הנושאים הקשורים לאלו, לרבות מזונות אישה וילדים והסדרי משמרות.

לצד אלו, מצויה ערכאה נוספת, היא עיקר הדיון במאמר זה. הערכאה המדוברת, אשר נוגעת לחיי היומיום של מרבית תושבי ישראל, היא בית הדין לענייני עבודה.

דיני העבודה - עולם משפטי שלם

כאמור, בית הדין לענייני עבודה מהווה ערכאה שיפוטית במדינת ישראל. משכך, הערכאה המדוברת נוגעת, כאמור לעיל, למקום בו מבלים מרבית האזרחים חלק משמעותי מיומם, ומשכך, מחייהם. ישנן מקרים רבים, שבגינם יכולים להגיע צדדים אל בית המשפט בשל יחסי תעסוקה, ועתה, נעמוד על חלקם הארי.


בית משפט

בטרם כל פיטורין – חובת השימוע

על פי קביעת בית הדין לענייני עבודה, בטרם פיטורין, על כל מעסיק מוטלת החובה לערוך שימוע לעובד. במהלך השימוע, יוכל העובד לשמוע את הסיבות בגינן מעוניין המעסיק לשחררו מתעסוקה, ויהא זכאי לפרוס את טיעוניו הנגדיות בנושא.

חובה זו אומנם אינה מהווה פרקטיקה נפוצה בקרב מעסיקים רבים, בין אם בשל חוסר מודעות או בשל תחלופה תדירה של עובדים, אולם אי עמידה על זו יכולה להוביל להשלכות רבות. הנפקות העיקרית של היעדר קיום שימוע היא הענקת פיצויים מוגדלים לעובד המפוטר.

משכך, מעבר לקיום חובת השימוע, מומלץ לכל מעסיק לבצע תיעוד של השימוע האמור, בין אם בכתב ובין אם בהקלטה.

תנאי העסקה בעל פה – תמלול ישיבות והסכמים

מצב שני בו ייתכן שנתקלתם לא פעם הוא סיכום תנאי העסקה בעל פה, ולא בחוזה חתום. על אף שבתפיסה הכללית חוזה מקבל תוקף רק ככל שנחתם על ידי שני הצדדים, ונערך בצורה פורמלית, חוק החוזים מתיר כריתת הסכמים וחוזים גם בעל פה, ככל שנוצרו הצעה וקיבול. חוזים אלו נכרתים לא פעם בין עובד למעסיק, שכן אלו מסכימים על תנאי העסקה בסיסיים, ומתנהלים באופן שוטף על פיהם.

אולם, לא פעם עולה מצב בו אחד הצדדים אינו נכון לכבד את תנאיי ההסכם. לאור עלייתם של מקרים אלו, מומלץ לבצע תיעוד, חזותי או קולי, של תנאי ההסכם, זאת לשם שימוש עתידי במצב של תביעה לאכיפת הסכמות הצדדים.

דין מפוטר – מספר הוכחות

ככלל, פיצויי פיטורין מגיעים לעובד מפוטר בלבד, זאת לפי לשון חוק פיצויי פיטורין. אולם, על אף הקביעה האמורה, ישנם לא מעט מקרים בהם יהיה עובד שהתפטר זכאי לקבלת דמי הפיצויים, זאת בשל הכרתו בדין מפוטר. בין הסיבות השונות ניתן למצוא התפטרות בשל גיוס לצה"ל, התפטרות בגיל פרישה, מעבר מקום מגורים ועוד.

אולם, לצד כל אלו, להם קיימות הוכחות קונקרטיות, עולה מצב אחד בו יהא על העובד להוכיח את העילה בגינה התפטר, היא הרעה מוחשית של תנאי העבודה. נקבע כי תחושתו האישית של העובד אינה מספיקה לעניין זה, ושיהא עליו להביא ראיות אובייקטיביות לדבר. על אף שבמקרים מסוימים יספיקו תצלומים שונים, לרבות כאשר מדובר על הרעה פיזית של התנאים, ככל שמדובר על הרעה הבאה לידי ביטוי ביחס, יהא העובד לדאוג להקליט את דברי הממונים עליו, זאת לשם הוכחת הרעת התנאים.

גם לעניין הטרדה מינית בעבודה – הקלטה כאלמנט מכריע

מקרה נוסף, אשר ראוי שיוחרם בקרב כל מקום עבודה, אשר לא פעם מקים צורך בראיות אובייקטיביות לקיומו, הוא מקרה של הטרדה מינית במקום העבודה. לא פעם, הערות שונות אשר נזרקות לכיוונם של עובדים ועובדות שונים במקום העבודה, ובוודאי שהתבטאויות מיניות, יעלו לכדי הטרדה מינית, האסורה על פי חוק.

מקרים אלו, בחלק מהמקרים, יגיעו לפתחו של בית המשפט תחת בחינה של עדויות שתי הצדדים והכרעה לפיהן. משכך, בין אם מדובר על המוטרד, אשר הצליח לתפוס את המטריד בשעת מעשה, ובין אם מדובר על נאשם בהטרדה לשווא, המעוניין להראות כי לא עשה כל רע, הקלטת שיחות יכולה להוות ראיה מכריעה במשפטים אלו.

לשם ההוכחה – ההקלטה והתמלול

כאמור לעיל, ישנם מספר מקרים בהם ניאלץ לבצע הקלטה של סיטואציה במקום העבודה, בין אם לשם הוכחת קיומה של הטרדה מינית או הרעה בתנאי התעסוקה, עמידה על קיום תנאיי ההעסקה שנקבעו ואף הוכחת קיום שימוע.

אולם, ההקלטה לבדה אינה מספקת לשם הצגתה כראיה בבית משפט, שכן בדומה לשאר הערכאות השיפוטיות שהוצגו לעיל, כפוף גם בית הדין לענייני עבודה להוראות הדין, אשר אינן מאפשרות השמעת והצגת הקלטות בבית המשפט.

פקודת הראיות ותמלולים

כאמור לעיל, פקודת הראיות אינה מאפשרת הצגה של קטעי וידאו במהלך הליך דיוני, אלא קובעת שראיות מסוג זה יוגשו אך ורק בתצורה מילולית. משכך, ככל שמעוניין צד להליך משפטי להציג הקלטה או תיעוד וידאו, המשמש כראיה לטובתו, בבית המשפט, יהא עליו להעבירה לחברת תמלול, אשר תבצע את העבודה בעבורו. מדוע לא לתמלל לבד? בפסקה הבאה.

יחסה של הפסיקה – הוראות הדין לעניין הקלטה

על אף שלפי הוראות הדין החובה היא העברת קטע הקול לתמלול, בתי המשפט לא התירו את ביצוע התמלול לאנשים מן השורה, והציבו שורה של דרישות ביחס לאלו.

ראשית, על ההקלטה להיות מקורית, ללא כל עריכה ושינויים במהלכה. ככל שההקלטה אינה מלאה ושלמה, וכוללת עריכות ושינויים, לא ניתן לקבלה כראיה. שנית, בית המשפט קובע כי ההקלטה והתמלול יתקבלו כראיה רק ככל שניתן לזהות ולהבחין בין הדוברים השונים בהקלטה, זאת לשם ייחוס דברו של כל מוקלט לאדם. שלישית, יש דרישה לחפיפה מלאה בין התמלול לבין ההקלטה, זאת לשם הצגת התמונה המלאה כמו שהיא.

כיצד בית המשפט מוודא שהדרישות מתקיימות בפועל?

כאמור לעיל, לבית המשפט דרישות רבות ונוקשות ביחס לאופן שבו יערך התמלול. אולם, עולה השאלה אחת עיקרית – איך בית המשפט מוודא עמידה בדרישות הללו?

העמידה באלו מעוגנת בתצהיר, אותו כותבת חברת התמלול בעת סיום ביצוע התמלול. משכך, ככל שחברת התמלול מוכרת ואמינה יותר בעיניי ביהמ"ש, כך ייגבר הסיכוי שזה יקבל את התצהיר כמהימן, ואת הראיה כקבילה.

חברת ד"ר לוגי, חברה שהשירות הוא נר לרגלינו תוך העסקת מיטב המתמללים , ונותנת מענה מיטבי

בעבור תמלול משפטי הנוגע לדיני העבודה בפרט, ולתמלול עולם המשפטי והסקטור האזרחי בכלל.

12 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול